נאמנות היא הסדר משפטי שבו אדם מחזיק בנכסים לטובת אדם אחר. בכל נאמנות יש שלושה גורמי מפתח:
יוצר הנאמנות – מי שהעביר את הכספים או הנכסים.
הנאמן – מי שמחזיק ומנהל את הנכסים בפועל, עד אשר יגיע זמנם לעבור לנהנה.
הנהנה – האדם שעבורו נוצרה הנאמנות, ועתיד ליהנות מהמשאבים שמוחזקים בה.
בדרך כלל, הנאמנות מתנהלת על פי "שטר הנאמנות", שבו מורה יוצר הנאמנות לנאמן כיצד עליו לנהל את הנאמנות, כיצד להשקיע את הכספים או הנכסים, ובאילו נסיבות ניתן או צריך לשחרר כספים לנהנים, וכדומה. אין פורמט אחיד למסמכים אלה, אם כי לרוב המדינות בעולם קיימים חוקים המסדירים חלק מהכללים והאחריות הבסיסיים.
נאמנויות (Trusts) הן דרך פופולרית ויעילה במיוחד לניהול עושר בין־דורי, וכן מהוות אופציה מצוינת לדאגה לעתידם הכלכלי של אנשים בעלי מוגבלות תפקודית, פיזית או מנטלית. אך כאשר הן כוללות קשר לארה"ב – בין אם בנאמנים, נהנים או נכסים – הן מחייבות עמידה בדרישות דיווח מורכבות לרשות המסים האמריקאית (IRS). חובת הדיווח כוללת הגשת טופס 1041 ולעיתים גם 3520 ו־3520-A, ובמקרים של טעות או איחור, עשויות לחול סנקציות כספיות. חשוב להבחין בין נאמנויות זרות לאמריקאיות, ולהבין את השלכות המיסוי לכל צד בנאמנות.
מיסוי נאמנויות הוא תחום התמחות ייחודי במשרדנו. הניסיון הרב שצברנו בליווי והגשת דוחות לאורך השנים מוכיח כי כוונות טובות עלולות להפוך בקלות ל"תאונות מס" פוטנציאליות – מה שעלול להקטין בפועל את המשאבים שיזכה בהם הנהנה מההסדר שהוכן עבורו.
